קולות ירי וגז מדמיע התפזרו באוויר של נעלין כבר תוך כדי התפילה של יום שישי. לא הייתה פרובוקציה אמיתית מצד הנערים שנעמדו מול הגבעה שנמצאת בתוך שטח הכפר וארחק מחומת האפרטאיד. מעטים מהם ענו בצעקות לכיוון החיילים היורים שנעמדו על הגבעה. חלק מהיורים נראו שיכורים מכוח הנשק שהם מחזיקים או סתם שיכורים. הם ירו לכיוון הנערים שהתקדמו למרגלות הגבעה כדורי מתכת מצופי גומי תוך כדי דו שיח של קללות. החלטתי להתקדם לכיוון החיילים. הם מצידם הסתערו לכיווני בצעקות וקללות וכשנעמדו בטווח של כעשרה מטרים ממני החליט אחד מהם (בתמונה נראים שלושה אני חושב שהאמצעי) לירות לכיווני. הטווח היה קצר מאוד והכדור חבט בכף רגלי בעוצמה. זה כנראה כדור המתכת מצופה גומי הכואב ביותר שקיבלתי. החיילים הגיבורים שירו זה עתה בצלם לא חמוש בלי כל סיבה, מטווח קצר מאוד מיהרו להתרחק מהמקום כשאני מפונה ע"י פעילים אל אמבולנס של הסער האדום. חבר לקח את המצלמה וצילם. אחרי חבישה יעילה בזמן שהאמבולנס נע ממקום למקום בכפר בין ענני גז מדמיע, שומר על מרחק סביר מקבוצות מפגינים למען יקבלו טיפול מהיר במקרה של פציעה, החלטתי לפנות את האמבולנס ולהתקרב שוב אל הגבעה. הפעם כבר היה ידויי אבנים לכיוון החיילים והם אחלו לעזוב תוך כדי קולות צחוק וירי. לרגע אחד חשבתי שאולי שלושת החיילים מזהים אותי שוב וקולות הצהלה והירי נפסקו מעט אבל אפשר שזו מחשבת שווא אופטימית. ההפגנה נגמרה. ילדים אוספים את תרמילי האלומיניום של הגז מדמיע לצורך מחזור, אנחנו שבים אל אחד הבתים כשלפתע אנחנו שומעים שני צרורות של ירי. יש צורך להסביר מה המשמעות של זה, המשמעות היא שהחיילים יורים בנשק חיי. אין אפשרות לירות כדורי מתכת מצופי גומי או אפילו טוטו מרובי הסער אתם החיילים משתמשים. כלומר החיילים יורים צרורות של כדורים קטלניים בקוטר 5.56. אני מתקדם במהירות עם קבוצת פעילים למקום. אבל זירת הירי מרוחקת, ליד שער צהוב בסמוך לגדר האפרטאיד (מקום בו טרם נבנתה חומה). המצלמה הצליחה לתפוס רגעים אחרונים של התנגשות שהייתה יכולה להסתיים ברצח. משום מה החיילים רואים בשימוש בנשק קטלני דבר לגיטימי כשאין צלמים בסביבה וכשהדבר נוגע לשלמות המחסום המתועב.

Gunfire and tear gas dispersed in the air of Ni'lin during the Friday prayer. There was no real provocation on the part of the boys who stood in front of the hill which is within the area of ​​the village and far from the Apartheid wall. There were some shouts and curses between the soldiers that stood on the hill and the boys. The soldiers seemed intoxicated by the power of their weapons or simply drunk, fired at will rubber coated metal bullets and gas canisters during the dialogue of curses. I decided to move forward the direction of the soldiers. They stormed at my direction and when they got approximately 10 meters from me one of them shot a rubber coated steal bullet at my foot (The picture shows three I think it was the one in the middle). That was probably the most painful rubber-coated metal bullet I have ever got. The heroes who just shot an unarmed photographer, quickly returned to the top of the hill and I was evacuated by friends to a nearby ambulance. A  Friend took the camera and took some pictures of me and of the rest of the demonstration (Which took place even though the soldiers tried to disperse it before it started)

After a short while I decided to leave the ambulance and tried to get closer to the hill again. The trigger happy soldiers continued to fire at will. But this time the boys trough stones back at them. I thought for a second that the three soldiers saw me and paused their inflammatory behavior but I think now that it probably was a wishful thinking